בזמן שרוב הילדים הולכים לבית ספר רגיל וגדלים פחות או יותר כמו שאנחנו גדלנו פעם, מתחת לפני השטח יש משפחות המנסות דרך הפוכה לחלוטין לילדיהן ומגדלות אותן בחינוך ביתי. אם אתם מתלבטים אם דרך זו מתאימה גם לכם ולילדכם, אז הכתבה הזו בשבילכם. חובה לקרוא לפני שמשאירים את הילד בבית!
הוא יהיה שונה מהשאר
כשמחליטים להשאיר ילד בבית, צריך לחשוב לעומק על ההשלכות של החלטה כזו על חייו. אם ילדכם לא יבלה עם 40-30 ילדים בני גילו בין 5 ל-9 שעות כל יום, הוא עלול לפתח דעה עצמאית וייחודית מהשאר. גרוע מזה, הוא עלול לגדול ולחשוב שזה בסדר. דעו כי ילדי החינוך הביתי שומרים על היצירתיות והדמיון שלהם, חושבים מחוץ לקופסה ופחות חשוב להם להיות כמו כולם. זה בולט במיוחד בחוגים או במפגשים. שם עלולים להסתכל עליכם במבטים מאשימים כשילדכם ינהג אחרת מהשאר. ראו הוזהרתם.
הדובדבן שבקצפת – החשיבה המקורית, הידע השונה והניסיון המגוון של ילדכם יתרום לו רבות בשוק העבודה כשיגדל.
הוא לא יסתדר חברתית
נקודה חשובה בהתפתחות הילד היא שילובו בחברה, ואין להקל בכך ראש. כשאתם משאירים ילד בבית, חשוב שתדעו שאתם משפיעים גם על חיי החברה שלו. הוכח שילד שבילה את מרבית זמנו בחברת הוריו או מבוגר אחראי אחר במקום לבלות עם ילדים בני גילו, יהיה בוגר יותר, ולכן בני גילו עלולים להיראות בעיניו ילדותיים. מאידך, הוא יסתדר נפלא בחברת ילדים בוגרים יותר וידבר איתכם לעניין מגיל צעיר יותר.
הדובדבן שבקצפת – כשילדכם יגדל ויפנה לשוק העבודה, הוא יחשוש פחות מיחסים היררכיים ויצליח יותר בעבודה עם עמיתים מגילאים שונים, פשוט כי הוא גדל בסביבה מגוונת.
השפה שלו תהיה דלה
זה נכון. בגן ובבית הספר לומדים אוצר מילים נרחב, שילדכם כנראה לא ילמד בבית. לכן, השפה שלו תהיה דלה יותר. אתם תרגישו זאת במיוחד בעיתות משבר, שבהן היא נחוצה ביותר. לעומת זאת, במסגרות ילמד ילדכם הרבה מילים חדשות, קשרים בין מילים כמו הפכים, הטיות ואף שילובם במשפטים. למשל, אם בבית לימדתם את הילד מילים כגון יפה, חכם, אוהב ועוד. בגן ישלימו לכם את החינוך וילמדו אותו את ההפכים: מכוער, טיפש, מפגר, שונא, מניאק (כן, גם את זה שמעתי). וכאמור, אתם לא מפספסים רק אוצר מילים נרחב, אלא יכולות חשובות בבניית משפטים כגון "אני אפרק אותך", "אני ארביץ לך", "אני שונא אותך". לשיקולכם.
הדובדבן שבקצפת – בזמן שהוא בבית, תוכלו גם ללמד אותו בקלות שפות זרות, גם אם אינכם דוברים שפה זרה. זו מתנה שילדכם יודה לכם עליה בעתיד.
הוא לא יתחסן
כשבוחרים להשאיר ילד בבית, מחליטים גם שהוא כנראה יחלה פחות. השילוב של היגיינה ירודה ויחס הפוך בין כמות הילדים לגודל הגן יוצר גן עדן לחיידקים. תוסיפו לזה את העובדה שהורים רבים שמים ביודעין את ילדם החולה במסגרת מאילוצים שונים. וזו באמת אחת הטענות בעד חינוך קונבנציונלי בגן ילדים – שילדכם יידבק בהרבה מחלות בילדותו שיחסנו ויחזקו את מערכת החיסון שלו. כבר שמעתי מקרים שרופאי ילדים התריעו הורים שהם חייבים לרשום את ילדם לגן, כי הוא אינו חולה מספיק (אלוהים ישמור!). אל תחשבו שאני חלילה מזלזלת במערכת החיסונית של ילדנו. להפך, אני נותנת לה יותר קרדיט מלרופאי הילדים – היא חזקה, משתכללת כל הזמן ותצליח להדביק את הפער, אם הוא קיים. את אותו הדבר אמרו (ויש שעדיין אומרים) על תינוקות שאינם יונקים, ויש הרבה אמהות שאינן יכולות להניק ומגדלות ילדים בריאים. יתרה מזו, מי שיחפש, לא יתקשה למצוא מבוגר שלא ינק משד אימו ועדיין כאן כדי לספר. לאילו מכם שעדיין מודאגים שמערכת החיסון של ילדם תיפגע בחינוך הביתי, אמליץ להוציא את הפעוט ככל האפשר לגנים ציבוריים, ג'ימבורי וכו', בייחוד בימי החורף, ולשמור על היגיינה מינימלית בבית. ממש כמו בגן :-).
הדובדבן שבקצפת – ילדכם כנראה גם לא יסבול מכינים או מתולעים. ובינינו, מי צריך את זה?
הוא לא יתחשל
הורים רבים מודאגים מכך שהילד לא יתחסן נפשית, אלא אם כן יהיה בגן ובבית ספר. הרי ידוע שאם לא יעליבו, ידחפו, ירביצו או סתם יתעלמו מצרכי הפעוט בגיל הרך, הוא לא ידע איך להתנהג בסיטואציות דומות בחייו הבוגרים. הורים המאמינים בכך מיד יצטטו את הפתגם "מה שלא הורג – מחשל". אז זהו, שלא. הפתגם הנכון הוא "מה שלא הורג – מצלק". תינוקות וילדים בגיל הרך אינם יודעים להתמודד נכון עם התעללות. גם מקרים של הזנחה פשוטה יכולים להתפרש אצלם כמציאות נורמלית לחלוטין, עד כדי כך שהם לא יספרו לכם. כמו כן, כבר הוכח שתינוקות שנשלחים למעון עד גיל שנה יחוו יותר חרדות וחוסר ביטחון בבגרותם. לעומת זאת, ילדים שחווים פעם ראשונה חוויה חברתית שלילית בגיל בוגר, ידעו "לעבד" אותה נכון, לתקשר אותה נכון עם מבוגר אחראי וללמוד מכך לעתיד. לכן, היו רגועים.
הדובדבן שבקצפת – כבר אמרנו שילדי חינוך ביתי בוגרים יותר, לא?
